<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף ו.</h2>
מסכת מגלה פרק קמא, רקת זו טבריה, ולמה נקרא שמה רקת משום דמדליא כרקתא דנהרא, כי שכיב איניש להכא ספדי ליה התם, גדול בששך ושם לו ברקת, וכי מסקי ארונא להתם אמרי ליה הכי, אוהבי שרידים יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק. אלא אמר רבא חמת זו גרר, רקת זו טבריה, כנרת זה גנוסר, ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאים מצות כרמון. רבי ירמיה אומר רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטיבורה של ארץ ישראל. ורבא אמר רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא שטובה ראייתה. פרש"י ז"ל, שיש לה אויר יפה. ופירוש אוהבי שרידים, אוהבי תלמידי חכמים יושבי בית המדרש של טבריה. ששך הוא בבל לשון המקרא, וכן הוא בא"ת ב"ש.
תניא נמי הכי, ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריה ובימה של סדום, והולך ונופל בים הגדול עד שמגיע לפיו של לויתן, שנאמר (איוב מ' כ"ד), כי יגיח ירדן אל פיהו. אמר רבי יוחנן, למה נקרא שמו ירדן, שיורד מדן. מסכת מגלה פרק קמא (ו' א'), אמר רבי יצחק, לשם זו פנייס. ובתרגום (שיר השירים ה' ד') דודי שלח ידו מן החור, דבר מידיהון ית עגל מתכא דשוי ירבעם חייבא בלשם דן דמתקרי פנייס. והגרת מימיו הגרה ישרה מצפון לדרום כדרך הגרת רוב מימות העולם, וזה מפני שהצפון יותר גבוה מצד דרום. וכן הזכירו אנשי המחקר בספר אותות השמים מאמר ב', ואף כי דבריהם אינם נשמעים אצלנו מכל מקום הלכו בזה המקום אחר דברי התורה האמתית, שנאמר (במדבר י"ג י"ז), עלו (זו) [זה] בנגב, כלומר בנגב ארץ כנען, שאין ספק שארץ מצרים לנגב אותו נגב הוא. וכן כתב רבי אברהם בפרשת וישב (בראשית ל"ח ב') הבא מפאת צפון העולם לדרומו הוא יורד ואנשי המדות יבינו כי זה אמת. מסכת פרה פ"ח (מי"א) באר אחאב ומערת פנייס כשרה. פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ז, וירדוף עד דן (בראשית י"ד י"ד) זו פנייס. מחצר עינן שפמה (במדבר ל"ד י') פרש"י ז"ל, שפמה פנייס, שכן תרגם ירושלמי שפמה. שם נובע הירדן, וכן קורין לו הישמעאלים היום פנייס.
